קפיצה קטנה לאיטליה – פיצה פורטו

קפיצה קטנה לאיטליה – פיצה פורטו

ברשותכם אני אתחיל מהסוף: אם יש משהו שהייתי משנה במסעדת "פיצה פורטו", זה את השם שלה. השם הזה שגרם לי לחשוב שאני מגיעה לסוג של פיצרייה שכונתית בשל הדמיון לכל מני פיצריות שמתחילות ב-פיצה משהו…, ואשר לטעמי עושה לה קצת עוול מאחר שאין לו כל קשר למסעדה רחבת הידיים, המוארת והכה מוצלחת שהופתעתי לגלות.

"פיצה פורטו" היא מסעדה איטלקית חדשה שנפתחה לפני מספר חודשים באיירפורט סיטי, ובעוד שמקומות הישיבה שבחוץ היו ריקים מאדם עקב היום הגשום שהגעתי בו, פנים המסעדה שקק חיים ובין התאורה הרכה והמוזיקה הנעימה שקיבלו את פניי, אפשר היה לחוש כבר בכניסה באווירה הרומנטית והשלווה שהמקום משרה.

פיצה פורטו, מבט מבחוץ. בקיץ יהיה פה שמח

בפיצה פורטו תוכלו למצוא מגוון לא מבוטל של מנות איטלקיות מסורתיותכשהפסטות עצמן נעשות במקום בעבודת יד ומוגשות ברמת אל דנטה. בנוסף גם כל הבצקים לפיצה ולשאר המאפים נאפים גם הם במקום בטאבון שנמצא במרכז המסעדה, כך שאתם כבר יכולים לדמיין את הריח שנישא בחלל האוויר.

מכיוון שהגענו גם לטעום ולא רק להתפעל מיפי המקום, הגיע הזמן להתחיל להזמין, ולמנות הראשונות הזמנו ראשית פוקצ‘ה קפרזה, שהיא פחות או יותר כמו שהיא: פוקצ'ה שנאפתה במקום ומעליה סלט חמצמץ ומרענן של  עגבניות שרי, מוצרלה, עלי רוקט, מעט צ׳ילי, עלי בזיליקום וחומץ בלסמי. מנה חביבה וטעימה.

קרפצ'ו בקר שהגיע עם אזהרה מהמלצר שהוא נפרס במקום ולכן עשוי להיות מעט יותר עבה מהרגיל, דווקא הגיע מושלם מבחינתי והיה דק כפי שציפיתי, עם ארטישוק חמוד במרכזו, היה מתובל בדיוק במידה והשתלב מעולה עם הפוקצ'ה שנלוותה אליו. ראו את המנה הבאה בתור.

מלכת הפיתות ה-פוקצ׳ה הגיע חמה ותפוחה היישר מהטאבון, לצד מטבלים כגון סלסת עגבניות, פסטו, אורגנו וקרם פרש שלדעתי לא היה כל כך קשור, היא היתה כל כך רכה ועשירה בטעמים, עד שהייתי צריכה להזכיר לעצמי פעם אחר פעם שכמו שאמא אומרת אסור לשבוע מלחם, כי יש עוד אוכל…

הבאים בתור, כדורי ארנצ'יני די היוו מבחינתי אבן בוחן למקום. בואו נאמר ככה – אני מאד רגישה לכדורי הארנצ'יני שלי, וכמי שנכוותה כמה פעמים מכדורי אורז שכמעט שברו לי שן או סתם גרמו לי לשתות אחריהם ליטר מים, הפה שלי ייחל כבר לטעום את הדבר האמיתי, ואכן כבר בביס הראשון הבנתי שתמו יסוריי והנה מצאתי סוף סוף את הארנצ'יני המושלם: רך ונוטף גבינה מבפנים, וקראנצ'י מבחוץ, כזה שכל ביס גורם לך לעצום את העיניים ולהשמיע כמה אנחות עונג בלתי מוסריות בעליל. הארנצ'יני מגיע לצד רוטב עגבניות ומבחינתי פה היתה יכולה להסתיים הארוחה. אבל, נראה לכם?

הגיע הזמן לטעום את הרביולי. בחרנו בזה הממולא בסלק והמוגש עם רוטב עדין ביותר של שמנת, ואני רוצה להגיד לכם – אין דברים כאלה. החמצמצות העדינה של הסלק, עם הבצק הרך של הרביולי, היוו מנה מטריפה, ושלא לדבר עד כמה יפה ואלגנטית היא נראית. כל ביס היה עונג בפני עצמו, וחגיגה של טעמים ומרקמים בפה.

אם ציינתי שאני רגישה לנושא הארנצ'יני, הייתי רוצה להציג בפניכם את בתי, אלמוג, שותפתי לארוחה, שבכל מסעדה איטלקית מזמינה פסטה בשמנת, ותמיד מתאכזבת ומצהירה שזו של אמא שלה הרבה יותר טעימה.

מנת המבחן של אלמוג היא הפסטה הזו, ושוב אזהרה מהמלצר שהפסטה (פטוצ'יני) מגיעה בדרגת אל דנטה, כדי שלא נצפה לפסטה רכה ומדובללת חלילה וחס. והאמת? הפסטה בשמנת הזו היתה שונה לחלוטין מכל מנה כזו שאכלנו עד כה. במקום ערימת פסטה ששוחה בנהר של שמנת, כאן הרוטב הגיע מצומצם מאד, כמעט דבוק לפסטה, עד לרמה שהוא הופך לחלק בלתי נפרד ממנה, ומעניק לה את טעמו העשיר שספוג בהמון פטריות טריות שאיתן בושל.

"המנה הזו דחקה את הפסטה בשמנת שלך לפינה", אמרה אלמוג, וכנראה שסוף סוף נולד צדיק בסדום. סבבה, לא נעלבתי. בפעם הבאה שהיא תרצה שאכין לה, אני אדע לאן לשלוח אותה.

ונו, אם כבר פיצה פורטו, אז הגיע הזמן גם לטעום כבר את אחת מתוך הרשימה הארוכה של הפיצות שהמקום מציע. הבחירה שלנו היתה ביאנקה (פיצה לבנה) שהגיעה עם תערובת גבינות פורטו (המכילה: פרמז'ן, ריקוטה, מוצרלה וצ'דר), קרם פרש, עגבניות מעושנות, בצל מקורמל, נענע, פטרוזיליה וריקוטה סלטה.

יש מה להכביר במילים אחרי התיאור הזה? הבצק שנאפה בטאבון המרכזי מופלא, ושלל הטעמים של התוספות מתמזגים זה בזה ויוצרים פיצה נימוחה ומושלמת.

אלמוג רגע לפני שמכריזה שהיא לא יכולה להכניס יותר כלום לפה

והנה מבט מלמעלה:

המנה הבאה בתור לפני שקרסנו סופית היתה של פניני (סוג של ג'בטת טוסט ממולאה) עם פפרוני, פלפלים קלויים, בצל מקורמל, מיונז, חרדל וגבינת צ‘דר, שהיה מושלם! בצק קראנצ'י כמו שצריך, עם מלית טעימה והמון גבינה מותכת. חשוב לציין שיש כמובן גם עוד אופציות של מליות שמתאימות לשומרי הכשרות.

הגענו לחלק של הארוחה שאי אפשר בלעדיו. הקינוחים! לוח על הבר הפתוח מציג את מה שימתיק לכם את סוף הארוחה, ומה אגיד לכם, למרות שכל מה שאכלתי היה ממש טעים, אין לי ברירה אלא לסדר את מה שאכלנו ממקום שלישי ועד ראשון.

במקום השלישי – טעים אך לא יותר מדי חדשני – מוס שוקולד. מנה ענקית של מוס לצד גלידה, שמעליה פירורי קראמבל קקאו אפויים, ועוד קצת קראנץ' שוקולד ואגוזי לוז. כמו שאמרתי טעים, אבל אם ברצונכם לטעום רק קינוח אחד מהתפריט, תעברו למנה הבאה.

במקום השני, שאם לא היה מקום ראשון אז הוא היה במקומו, כנאפה סיציליאנית! אוי, כמה שזה טעים. שתי שכבות נהדרות של קדאיף בניחוח הדרים המכילות גבינת ריקוטה חמימה ומתוקה לצד רוטב פטל חמצמץ ופיסטוקים שמפוזרים מעל. באמת יופי של מנה שלא מזכירה בכלום את הכנאפה המזרחית שאתם מכירים מהחנויות ביפו. אמרנו איטליה, לא? 

ובמקום הראשון, קבלו את המנה שהיה שווה לחכות לה כי מכינים אותה במקום במיוחד עבור הסועדים: ה- פנצרוטי! המדובר בכיסוני בצק שמרים מטוגנים ממולאים בתערובת גבינות מתוקה, והמוגשים עם כדור של גלידה. 

אוי, אוי, אוי, ושוב פעם אוי. לגמרי הייתי חוזרת למקום רק בשביל לאכול אותם שוב. איזה בצק רך ועדין, איזו מלית חמימה ונהדרת. כל ביס הוא פשוט עונג צרוב.

באמת מנה שלא פוגשים בכל מקום, ובטח ובטח לא משהו שמכינים בבית. שלמות!

אז עד שיחליטו שם לשנות את השם:

פיצה פורטו

רחוב גולן 2 איירפורט סיטי
03-8000888
פתוח-
ראשון עד חמישי 11:30 ועד 23:30
שישי ושבת 08:30 עד 24:00
 
* בשישי בבוקר יש בופה במחיר של 75 שח לאדם.
 
קישור לאתר עם כל התפריטים והמחירים בלחיצה פה.

תגובות

תגובות

1 תגובה

  • קובי
    11 בדצמבר 2017 11:09

    מקום מדליק. אווירה של ביסטרו בניו יורק עם אוכל נפלא ושירות חייכני ואדיב. מושלם

אין אפשרות לכתיבת תגובה.

אולי יעניין אותך גם...

%d בלוגרים אהבו את זה: