הרבה זיכרונות מסבתא פרנקה אין לי ומה שכן נשאר קשור בעיקר לאוכל. סבתא פרנקה היתה סבתי מצד אבי שנפרדה מאיתנו כבר לפני למעלה מעשרים שנה. צעירה הייתי אך גם מספיק גדולה בכדי לזכות וליהנות ממנה ומאורחות חייה, כך שמפתיע אותי שמה שאני זוכרת ממנה זה בעיקר את הבית הקטן שבו היא התגוררה בשכונת שפירא. זוכרת אותו בעל פה כולל המקלחת הקטנה בכניסה לבית, את המטבח שבקושי היה מטר על מטר ואת חדר המגורים המרכזי שהיה גם חדר שינה, גם סלון וגם מקום בו מאכילים את האורחים.
על השולחן הגדול באותו החדר, מצטברים עיקר זיכרונותיי. סבתא מושיבה אותי על השולחן ומורחת לי פרוסה עבה של מרגרינה על לחם ובוזקת מעליה סוכר. סבתא מכינה לי כוס תה ומלמדת אותי כמה טעים לטבול בתוכו כריך עם גבינה מלוחה. שילובים מוזרים שכאלה אך שנחקקו עמוק בתודעה ולנצח יהוו חלק מחיי.
אחת התמונות החזקות שיש לי בזכרון היא בהדלקת נר של חנוכה, כאשר כל המשפחה מצטופפת לה בחדר הקטן, והנה סבתא יוצאת לה מהמטבחון הקטנטון שלה, חיוך רחב על שפתיה, ובידיה מגש עמוס בערימה ענקית של סופגניות/לביבות מתוקות מפודרות באבקת סוכר.
שנים רבות לאחר אירוע זה שהיה וחלף לו כמו רבים אחרים, התחלתי לחקור את הוריי מה היה בהם בלביבות המתוקות הללו, שכך נשתמרו להן בתוך זכרוני, והחלטתי שאני רוצה לנסות ולשחזר אותן. הענין הוא שחוץ מהתמונה שבראשי לא היה לי דבר. אבי מיד זכר את שמן – לוקמאס, וזה כבר נתן לי נקודת פתיחה לחיפושים.
שיטוטים באתרי מתכונים תורכיים העלו מיד את התשובה לתעלומה. אכן לוקמאס הנן סוג של סופגניות/לביבות תורכיות, שבסיסן קמח שמרים וסוכר בלבד. זה הסתדר לי בדיוק. שהרי, מה כבר היתה יכולה להכין סבתי במטבח הקטנטן שלה? איזה חומרים כבר היו יכולים להיות לה, שהרי חיו בצמצום ובעוני רב?
לאחר מספר נסיונות של מדידה, טיגונים ושאר ניסיונות עמד לפניי מגש מושלם של סופגניות נהדרות וספוגות בסירופ סוכר, שכל מה שהיה צריך לידן זה את הפנים המחייכות של סבתא פרנקה שאומרת לי: איז'ה מיה קרידה, טאן סברוזו אי ארמוזו תסליו, בנדיצ'אס מאנוס. (ילדה יקרה שלי, כל כך טעים ויפה יצא לך…יבורכו ידייך).
החומרים: (לכ-25 סופגניות קטנות)
2 כוסות קמח
25 גרם שמרים טריים
1 כוס סוכר
1 כוס מים חמימים
שמן לטיגון
לעיטור: פיסטוקים קצוצים, אבקת סוכר
לסירופ סוכר:שמרים
2 כוסות מים
2 כוסות סוכר
אופן ההכנה:
מתחילים בהכנת הסירופ: מוזגים את המים ואת הסוכר לסיר קטן ומביאים לרתיחה. ממשיכים לבשל עוד 10 דקות עד שהסירופ מתחיל להצטמצם ומכבים את האש. הסירופ יחכה לסופגניות ויקבל אותן כשהוא חמים ונעים אך לא רותח.
מניחים את הקמח, השמרים והסוכר בקערה ומוסיפים חצי כוס מים חמימים.
מערבבים ומוסיפים את חצי כוס המים הנוספת. מערבבים היטב עד שהתערובת חלקה.
מכסים במגבת עבה ומניחים להתפחה בערך שעה עד שעה וחצי, תלוי בטמפרטורה בחוץ.
הבצק צריך להכפיל את נפחו.
לאחר התפיחה מערבבים את הבצק שוב ומחממים שמן בגובה של 2-3 ס"מ בתבנית עמוקה.
יוצקים לתוך השמן כדורי בצק ומטגנים משני הצדדים. עד להזהבה מתחילים מחום גבוה ומנמיכים מעט ברגע שרואים שהסופגנייה מתחילה להזהיב.
(הכי פשוט ליצור את כדורי הבצק על ידי שימון כף היד, וכן של כף אחת. לוקחים מעט מהבצק בכף היד ומקפלים לאגרוף תוך כדי שמקפידים שכדור בצק קטן יבצבץ החוצה מהרווח שבין האגודל והאצבע. את הכדור הזה מעברים לכף המשומנת ומשם לשמן.)
מעבירים את הסופגניות המוכנות לסיר עם הסירופ ונותנים להן להשתכשך בו מעט. מוציאים.
קראתם, נהניתם, הכנתם? אשמח לקרוא את התגובות שלכם וכמובן לענות על שאלות.
השארת תגובה