אז אדון חורף הגיע לביקור קצר ואני הולכת לנצל כל רגע מעונן שהביא איתו.
אני אמנם ממשיכה להסתובב עם חולצות קצרות ולהדליק מזגן בעבודה, אך השמיים האפורים והריח הגשום והקריר
מספיקים עבורי בשביל להכנס לאווירה.
אז הייתי חייבת מרק ולא הצלחתי להחליט איזה. ברוקולי, אפונה, ברוקולי, אפונה, ולפתע עלתה לי המחשבה
שלמה בכלל אני צריכה לבחור? מי אמר שאי אפשר להכין מרק שיהיה בו גם מזה וגם מזה?
מרק כתומים כבר היה לנו? אז הנה, עכשיו יהיה לנו מרק ירוקים.
החלטתי על הדרך שהמרק הזה יהיה הזדמנות מצויינת לבדוק את אבקת הבנפייבר שהיתה מונחת אצלי בארון
מספר שבועות מחכה שיהיה לי אומץ לנסות אותה.
תכלס, לא מבינה ממה נרתעתי כל כך. סה"כ סיבים תזונתיים, שאמורים להיות מסיסים וללא טעם, ריח וצבע,
ולסייע לתפקוד תקין של מערכת העיכול ובכך לשדרג, כך לפי היצרן, את המנות, לארוחת בריאות מענגת.
מה יכול להיות, חשבתי לעצמי וביד רועדת הוספתי שלוש כפות לסיר המרק.
הסיבים אכן נמסו בשניה. ואכן לא השאירו כל טעם לוואי, צבע או ריח. ובאמת, למה שלא להוסיף לארוחה
את הסיבים התזונתיים שכל כך חסרים לו. הרי ביום יום אני ממש לא מקפידה לאכול ארוחות עשירות בסיבים
וזו דרך נהדרת לשלב אותם בארוחה לי ולכל בני הבית, וממש בלי להרגיש.
אמ… כן. נחזור למרק שלי. הרי שמעבר להיותו מועשר בסיבים תזונתיים, הוא יצא כל כך טעים, סמיך, מנחם
ומחמם כמו שרק מרק טוב של בית יכול לעשות ביום גשום וסגרירי שכזה.
החומרים:
חצי קילו ברוקולי. נטו פרחים ללא גבעול.
250 גרם אפונה יבשה
2 תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לקוביות גדולות
2 גזרים קלופים וחתוכים גדול לרוחב
1 בצל קצוץ
3 שיני שום כתוש
1 כף אבקת מרק בטעם עוף מחומרים טבעיים
1/2 כפית אגוז מוסקט
מלח, פלפל
מים לבישול
שמן לטיגון
אופציה – 3 כפות בנפייבר
ההכנה:
שמים את האפונה בסיר גדול עם מעט מים עד לגובה שמכסה אותה ומביאים לרתיחה. מסננים ומייבשים את הסיר.
באותו הסיר הגדול, מטגנים את הבצל במעט שמן עד להזהבה. מוסיפים את השום הכתוש ואת האפונה המורתחת
והמסוננת ומערבבים יחד כדקה.
מוסיפים לסיר את הברוקולי, תפוחי האדמה, הגזרים וממלאים במים עד לגובה של 3/4 מהסיר.
מוסיפים את אבקת המרק ואת התבלינים, ובשלב הזה גם את הבנפייבר.
מביאים לרתיחה וסוגרים מכסה. מנמיכים מעט את האש ומבשלים עד לריכוך הגזרים.
זה הסימן. כשהגזרים רכים הכל כבר רך ומוכן. שימו לב עד כמה הצטמצמו הנוזלים. זו הסיבה שאני אומרת מראש
לשים הרבה מים.
השלב הבא הוא לטחון את המרק: לשם כך יש לשפוך את רוב הנוזלים מהסיר לתוך קערה ולהתחיל לטחון בבלנדר
יד תוך כדי שמוסיפים כל פעם מעט נוזלים מחדש, עד לקבלת הסמיכות הרצויה.
עדיף להתחיל ממעט נוזלים ולהוסיף בכדי לא למצוא את עצמנו עם מרק דליל מדי.
הסמיכות הרצויה הינה קרמית כמו דייסה ממש.
המרק הנפלא שלנו מוכן ונשמר כמה ימים טובים במקרר לכל חשק שרק יגיע.
לאחר המזיגה לצלחות ניתן להעשיר אותו בהזלפת מעט שמנת מתוקה. זה יעשה לו רק טוב.
בתאבון. וחורף חמים ונעים.
השארת תגובה