לא נעים לי להודות, אבל האמת חייבת להיאמר. זו היתה הפעם הראשונה שהייתי בנצרת.
אוקיי, אז הוצאתי את זה. עכשיו אפשר להמשיך הלאה.
הדבר היחיד שידעתי על נצרת עד היום היה שאפשר לקנות שם כנאפה יוצא מגדר הרגיל, כי פה ושם קיבלתי
איזה משלוח שכזה מאיזה תייר מזדמן. מעבר לכך, האמת? לא חשבתי שיש לי מה לחפש שם.
והנה יום בהיר אחד (כן. היה יום בהיר אחד לפני שהחורף פה החליט להשתלט על כל חלקה טובה), נחתה
בתיבת המייל שלי הזמנה לסיור קולינרי בעיר נצרת. נצרת, כך נאמר בהזמנה, חווה בימים אלה את שעתה
היפה ביותר בשל הכריסמס המתקרב, וכל כולה הופכת נוצצת וחגיגית ומסבירת פנים באופן מיוחד.
כריסמס, כנאפה.. לא הייתי צריכה יותר מזה בכדי להשתכנע ומיד אישרתי את בואי. ומה אומר לכם?
היתה זו חוויה מדהימה! חוויתי יומיים של עושר קולינרי ואווירה מיוחדת כשגם השמש שיתפה פעולה ופינתה את
מקומה למזג אוויר סגרירי, כך שכל התחושה היתה כאילו קפצתי לאירופה ליומיים.
אך למה נקדים את המאוחר? בואו נתחיל מההתחלה.
גשם שוטף קיבל את פנינו בהגיענו נצרתה, ושלח אותנו היישר אל מלון גולדן קראון אולד סיטי, שם היינו
עתידים להתארח ומשם לצאת אל הסיורים במקום.
המלון הינו מלון קטן ומתוק, שנמצא ממש במרכז העיר העתיקה, באיזור המעיין, איזור הבילויים של נצרת.
מיקום מושלם אשר מאפשר יציאה רגלית מהמלון לכל אחת משרשרת המסעדות ומקומות הבילוי באיזור.
המלון הוא אחד משני מלונות הרשת בעיר כאשר הגדול יותר, (שעוד נגיע אליו) נמצא בשערייה הדרומיים של העיר
ואילו זה, הכולל 99 חדרים בלבד, הינו מלון שקט וסולידי יותר, כשהמתארחים במקום יכולים ליהנות גם ממתקני הספא
שמציע המלון השני.
אז לאחר שהתמקמנו בחדרים שהיו יפים, מאובזרים כראוי, נקיים ומסודרים, הגיע הזמן לצאת לדרך.
התחנה הראשונה שלנו היתה מאפיה המתהדרת בשם מאפיית אלטאבון עין מאהל
מדובר במאפיה קטנה אשר במרכזה ממוקם טאבון ענק, שמוציא מתוכו דברי מאפה ריחניים שונים ומגוונים.
החל מפיתות עיראקיות ענקיות, וכלה בסוגים מיוחדים של פיתות/פיצות האפויות בטאבון ומוגשות עם תוספות נהדרות
כגון זעתר, לבנה עם אריסה, גבינה ערבית, וגם פיצות עם בשר, בצל ועוף.
התנפלנו על הפיתות העמוסות כל טוב הללו כאילו אין מחר, וכמעט שכחנו שיום ארוך ומלא אוכל לפנינו.
אחד המוצרים שבמיוחד אהבתי במקום הוא פיתה חצי אפויה שניתן לקנות ולהקפיא ולהכניס לתנור עם שמן
זית וזעתר או להפוך אותה לפיצה. מיד קניתי חבילה כזו הביתה. שיהיה!
מאפיית אלטאבון – מול בניין עואד עפיפי. טלפון 04-6560056
המשכנו בדרכנו לכיוון המשביר לצרכן, ושם ממש לידו מצאנו את מסעדת אבו ג'אנם. תוכלו לזהות את המקום על
פי הכיתוב "555" שמודבק על זגוגיות המקום, כיתוב שכנראה הוכיח את יכולתו בשל היות המקום הזה קיים
כבר משנת 1967 (מדובר במסעדה משפחתית שעברה מאבא לבן) ועדיין ממשיך להביא אל שעריו נהירה של אנשים.
אז נכנסנו לטעום הכצעקתה.
עת התיישבנו במקום התחילו להגיע אל השולחן מטעמי המקום: מסבחה משאוושה חמימה, שהיתה עשירה בגרגירי
חומוס רכים ופשוט התמוססה בפה, לצידה הוגש רוטב טאבילה מופלא על בסיס לימונים ופלפלים וגם חומוס רגיל ונהדר
כמובן שהיה שם. פלאפלים מושלמים תוצרת בית, פול, שווארמה עסיסית ומתובלת כמו שצריך, ובכדי להרטיב את
הגרון הוגשו לשולחן גם מחמצי הבית מירקות הגדלים בגינת המשפחה.
לאוהבי החומוס – מקום שאסור להחמיץ, ואל לפספס את הסלט האדום החריף שלא טעמתי כזה מיום היווסדי.
בעל הבית גם הבטיח לי באופן אישי ששולחנות גדולים זוכים למבחר פינוקים על חשבון הבית, אז תזכירו לו את זה!
מסעדת אבו ג'אנם – טלפון 04-6467237 ליד המשביר לצרכן.
שבעים ומרוצים המשכנו בדרכנו לידע הבא תוך כדי שאנו עוברים ברחובותיה היפים של העיר הזו. היסתכלו בתמונות.
נכון שמרגיש חוץ לארץ? החנויות עמוסות באביזרים לקראת הכריסמס וכל האווירה הכל כך מיוחדת הזו פשוט
נכנסה לי לנשמה.
אז אחרי שאכלתי המון חומוס הגיע הזמן למשהו דיאטטי, לא? מסעדת דגים נשמע פיתרון מצוין.
ברם, דיאטה זה לא ממש! אצל מלך הדגים תקבלו פלטת דגים ענקית מטוגנת למשעי, המכילה דגי לברק,
אמנון, ברבוניה, לוקוס ועוד. מגש כזה, שמתמלא שוב ושוב עד שתגידו די, עם סלטים חופשי עולה 75 שח לאדם!
פשוט בלי כסף. והטעם? תענוג! גם המסעדה הזו היא מסעדה משפחתית שבצמידות אליה נמצאת חנות הדגים שלהם
ואת קירות המקום מעטרים תמונותיה של הבת הזמרת המפורסמת וברקע נשמעים צלילי שירתה המופלאה.
הגברת הזו ששרה היא גם דוקטור למדעי המוח ואביה הגאה, ג'אזי, שמח לספר לנו עליה תוך כדי שהוא מדגים
איך אוכלים דג טלויזיה. כן. יש דבר כזה!
לקינוח מגישים שם כנאפה שעד היום אני מזילה ריר למחשבה עליו. אין ספק שמדובר בכנאפה כפי שמעולם לא הכרתם.
תשכחו את הדבר הכתום הזה שאתם קונים בחנויות ליד הבית. פה מדובר במעדן שמכינים במקום על המחבת
במטבח ואני נשבעת לכם שדבר טעים כזה לא טעמתי בחיי.
מסעדת מלך הדגים – רחוב פאולוס השישי טלפון 04-6456425
תשושה, מפוטמת ועל סף אפיסת כוחות התיישבתי בכבדות על כיסא העץ במסעדת מיג'אנה. מסעדה המתגאה
בתבשילים ביתיים לצד מנות עונתיות, בשרים על האש וסלטים. המקום מנוהל על ידי השף סוהיל פראן ואישתו,
שהגשימו את חלומם לבשל את תבשילי הסבתא שעל ברכיה למד סוהיל לבשל, להמונים.
ואכן, כל המוגש במקום הינו עבודת יד. לא תמצאו שם דבר אחד שלא נעשה במקום.
המסעדה מעוצבת בצורה מדהימה. חיפויי קירות עם תבליטים מיוחדים, רצפת פרקט ושולחנות עץ שבבמרכזם
זכוכיות צבעוניות, קטניות ועלים יבשים, המכוסים בפלטת זכוכית והופכים את השולחן ליוצא דופן ביופיו.
כל המסעדה מעוטרת לקראת הכריסמס, עם עצי אשוח, בובות סנטה ואורות צבעוניים. חוויה של ממש.
לשולחן הוגשו מבחר סלטי פתיחה: גרגר הנחלים עם חמוציות שהיה מצוין, עולש עם בצל מטוגן שהיה פשוט חלום,
מיני פלאפלים ביתיים עם טחינה וקובות וסמבוסק מושלמים עבודת יד. הסמבוסק היו ממולאים באופן מפתיע בגבינות
ועלי זעתר טריים, והיו טעימים בטירוף. לצד המנות המיוחדות הללו הוגשו גם הסלטים המסורתיים יותר כגון, חצילים,
כרובית בטחינה וכד'. לעיקריות הוגשו תפוחי אדמה וקישואים מולאים בבשר כבש וצנוברים שהיו זקוקים לקצת יותר תיבול
לטעמי, אבל מי אני שאתווכח עם שף סוהיל. על המנות הללו פיצו במהרה כיסוני בשר שנראים כמו קרפלעך ונקראים "שושברה".
תשמעו, זה מעדן שלא טועמים כל יום. בצק רך ועדין עם מלית נהדרת ורוטב נמס בפה. איזה תענוג.
לקינוח מגישים שם לקראת הכריסמס עוגת שוקולד חמה שהפכה לסנטה קלאוס עם תות שדה וקצפת.
מסעדת מיג'אנה – מרכז אלבשארה, כיכר המעיין, טלפון – 04-6021067
ערב ירד על העיר העתיקה, ורגע לפני שחזרנו לכמה שעות של מנוחה בחדר, קפצנו לראות את המלון הגדול יותר.
גולדן קראון הינו מלון הדגל של העיר נצרת המתהדר בחמישה כוכבים וב-243 חדרים. חדרי כנסים מפוארים
ואוכל אותנטי לצד נגיעות גורמה תוך מתן תשומת לב גם לאוכלוסיה צימחונית וטבעונית.
המקום מותאם בכל פינה לגישת נכים וגם יארגן לכם טיולים מודרכים ברחבי העיר נצרת, אם תרצו.
נילקחנו להתרשם מאחד החדרים ואת פנינו קיבלה שקיעה מטריפה שנשקפה ממרפסת החדר.
חדר! זה מזכיר לי. אני חייבת מיטה ושינה קלה לפני שנמשיך הלאה. החיים הטובים קשים ומעייפים. אתם לא חושבים ככה?
אחרי מקלחת טובה ושינה נעימה אני כבר עירנית ורעננה ומוכנה להמשך ההפתעות שטומן בחובו היום הזה.
התחנה הבאה – מסעדת אולגה. מסעדה שהוקמה על יסודותיו של בית ספר ישן והקרויה על שמה של
המנהלת המיתולוגית שלו. בעיצוב המקום הושקעה מחשבה רבה תוך שמירה על ייחודו ההיסטורי של המקום,
דבר המתבטא בפיתגמים לחינוך התלמידים שנשארו רשומים על הקירות, שלטים לסימון הכיתה על הדלתות והשוס –
התפריט עצמו מעוצב כמחברת בה המאכלים רשומים כתשובה למבחן כשהמחירים הם הציונים. מגניב ביותר.
מה שעוד יותר מגניב היה השף ההורס העונה לשם – סאמר. בחור חתיך ומוכשר שעבר בכמה וכמה מסעדות
נחשבות בתל אביב עד שהחליט לחזור לעיר הולדתו ולפתוח את המקום הזה.
המנות התחילו לזרום אל השולחן וכללו את סלט הבית שמגיע עם שרימפס ורוטב שמוגדר כסודי (אני לא אוכלת פירות ים
אז לא טעמתי), לחם הבית עם מטבלים כלבנה, סלסת עגבניות וחציל קלוי, סלט קפרזה חם עם רוטב שמנת ופסטו שהיה
מנה טעימה וכייפית שהרגישה כמו פיצה, רק בלי הבצק.
קרפצ'ו עם סויה יפנית שהגיע עם הגשה מקסימה של מיני פומפיה לגירוד הפרמז'ן היה כבוש כראוי והיה מאד
טעים בעיניי למרות שאני לא ממש מחובבות הז'אנר.
בהמשך הגיעו חלונות פילה ברוטב טופי. מנה חלומית עם בשר רך מאד שעשוי במידה מדוייקת, פילה כבש עם
רוטב עגבניות שרופות וזעתר שהיה מאד טעים מאד אם כי טיפה מלוח (צחקנו על הטבח הנשוי הטרי, שהוא מאוהב),
נקניקיות ברוטב שום לימון העשויות מבשר בקר וכבש ושהושרו ביין 72 שעות מתכון שעובר לדברי סאמר כבר 5 דורות
במשפחה, ברם פחות התחברתי למנה הזו לצערי. שיא השיאים של הארוחה היה סטייק קובה, שלמי שלא מכיר
יסכת וילמד שזו המילה האחרונה כרגע בתחום המסעדות. מדובר בנתח משובח מפרה יפנית (חובה יפנית!)
שגדלה בתנאי ספא מפנקים עם מסאז'ים ומוזיקה מרגיעה, מה שגורם לבשרה להיות רך ובשרני יותר.
הבשר אכן היה נפלא בטעמו וקיים את כל ההבטחות שאיתן הוגש.
לסיום האווירה הקסומה במקום הוגשו הקינוחים שכללו אצבעות רושה, עוגת סניקרס, סמיפרדו ועוגת גבינה.
הקינוחים היו מאד טעימים אך יותר מדי פיוז'ן לדעתי כי קצת ציפיתי ממקום כזה להגיש משהו קצת יותר אותנטי
שיתאים לארוחה שזה עתה הוגשה. משהו כמו – כנאפה, למשל. טוב. עזבו, אני בכל מקום מחפשת כנאפה.
מסעדת אולגה- שכונת אלרום, טלפון: 04-6567755
זהו. נגמר היום העשיר והעמוס הזה. הגיע הזמן ללכת לישון. עוד לא הספקתי לספור חצי כבשה ונמוגתי לתוך עולם
החלומות, בדיוק כדי להתעורר בזמן לארוחת הבוקר במלון.
חדר האוכל במלון צופה אל העיר ובו חיכו לנו מבחר גבינות וירקות חתוכים, חומוס ופול, פיתות זעתר ולחמניות ומבחר
קרואסונים. שימו לב לשילוב היפה הזה בין אותנטי לחדשני. טבח חייכן חיכה לנו על הפלאנצה להכנת חביתות בהתאם
לטעם האישי של כל אחד, וכמובן קפה מצוין. לי קצת היה חסר סלט ירקות ערבי המתבקש בעיניי, אך סך הכל הארוחה
היתה עשירה, משביעה וטעימה מאד. כמעט שכחתי שאני צריכה להשאיר קצת מקום בבטן להמשך היום…
המקום הבא היתה חנות קטנה ומטריפה המתהדרת בשם "סמבוסק". ואכן פה הנחתום מעיד על עיסתו. המקום מנוהל
על ידי הזוג גאדה ועוני, שמכינים מבחר של סמבוסקים ושאר בצקים ממולאים כל טוב, הנמכרים מוכנים לאכילה מידיית
או כקפואים לקחת הביתה. כל המקום הוא שני חדרים. חדר אחד בו מכינים את המוצרים, וחדר אחד בו קונים.
הייצור הוא עצמי, מחומרים טבעיים בלבד, ועל בסיס חמאה בלבד. אין שימוש במרגרינה. המקום, לדבריהם הוא חלום
שהתגשם כאשר כל רצונם הוא לשרת אנשים, לפנק אותם במאכלים אותם הם מכינים לבני משפחתם,ולחיות בכבוד.
טעמנו וגם קניתי חלק הביתה: אצבעות גבינה ועלי זעתר עם שומשום, בצק ממולא מוצרלה פיגנטית,
פפיוני בצק עם גבינה וזעתר, משולשי בצק עם תרד, כדורי בצק עם גבינת גאודה וזיתים, סמבוסק ממולאים בגבינה
ובעוד אלפי טעמים שרק תוכלו לחשוב עליהם. כל אלה מגיעים בבצק עדין ולא שמנוני ויכולים להיעשות בתנור או בטיגון.
סמבוסק – טלפון 054-6885920, 04-6463305. תתקשרו ויכוונו אתכם לשם.
כמה צעדים משם נמצא בית חרושת משפחתי המייצר את המותג טחינה וחלבה נצרת. המקום מתגאה בשימוש
של 60-70% שומשום ובין המוצרים שלהם ניתן למצוא חלבה ממולאת פיסטוק, חלבה קשיו, אגוזים, שקדים,
סוכר חום וללא סוכר. בגיזרת הטחינה ניתן למצוא גם טחינה קצח ייחודית, הייצור הוא בעיקר לייצוא כך שאם לא תגיעו
למקום רוב הסיכויים שלא תפגשו את המוצרים הללו בסופרים ליד הבית. חלבה מסולסלת שקיבלתי הביתה התגלתה
כלא פחות ממדהימה. פשוט ענן נמס בפה. איזה אושר. הטחינה קצת פחות התקבלה אצלנו באהבה. בני משפחתי
שומרים אמונים לטחינה שהתרגלו אליה ולא כל כך התחברו לטעם החדש, אבל, עניין של טעם. אתם יודעים איך זה.
בית חרושת נצרת טלפון: 04-6553233
שעת הצהרים הגיעה והנה סיורנו מתקרב לסיומו. הבטן כבר די מלאה אך מה לעשות שמחכה לנו ארוחת צהרים?
הבטחתי לעצמי שבארוחה הזו אני רק אטעם ביס מכל דבר. הרי יש גבול לכמה אני יכולה לעלות במשקל ביומיים.
לא ככה? אז זהו. שלא.
המסעדה הבאה שוכנת בכפרי ריינה הסמוך לנצרת עלית ושמה "אלתנור". היא ממוקמת בתוך תחנת דלק, ולפני
שאתם מעקמים את האף, רוצו להזמין מקום לשבת הקרובה שלא יתפסו לכם. מדובר באחת המסעדות הטובות
ביותר בהן אכלתי. ותאמינו לי שאכלתי. המסעדה שייכת לזיאד עבאס (אחיו של חוסאם עבאס ממסעדת אלבבור),
קיימת 6 שנים, וניהנית ממוניטין מצויין באיזור. חלל המסעדה עצום ומפואר, והמנות התחילו לעוף לשולחן בזו אחר זו.
מיוחדות כפלטת אבוקדו יפיפיה ומתובלת, פלאפלים מיוחדים, עולש ותרד עם בצל, חומוס מצוין שהוגש עם שקדים,
קובנייה עם צנוברים, כשלצידן הסלטים השגרתיים יותר ככרובית עם טחינה, מטבוחה וחציל על האש. כל הסלטים זוכים
לטוויסט מיוחד המבדיל אותם הן בטעם והן בהגשה מסלטים כאלה שכבר טעמתם בעבר.
לעיקריות הגיעו צלעות כבש גדולות ועסיסיות שזכו לעטיפות נייר כסף כך שאפשר יהיה להחזיק אותן ביחד ולאכול
כמו סוכריה, אחריהן הגיע קבאב אפוי בתוך בצק. גם מנה יפיפיה וטעימה מאד שההגשה שלה מאד ייחודית.
הקבאב משכשך לו ברוטב עגבניות נפלא ונאפה יחד עם הבצק כך שכל שנותר הוא לפרק את הפיתה הזו מהצלחת ולטבול
אותה ברוטב, ללפף בפנים קציצה אחת ולקחת ביס.
והנה הגיע מנת המנות! אלופת האלופות. זו שעוד אשוב אליה ובקרוב מאד. מדובר במגש ענקי ובו צוואר ממולא
באורז, פריקי, צנוברים וקשיו. כל הטוב הזה יושב על לאפה ענקית. שלא ייחסר, ופירוש הדבר הטעים ביותר שאכלתי בחיי.
הבשר נמס בפה ומשתלב באופן מושלם עם המלית הנפלאה והעסיסית שלו. בביס האחרון, ובלב מלא צער הבטחתי למנה
הזו שיבוא יום, ואנו ניפגש שנית.
לקינוח – יאי!! שוב כנאפה. גם זו הוכנה על המקום במחבת והוגשה לשולחן מצופה בפיסטוקים קלויים.
קנקני תה מתוק עם נענע קירבו אותנו עוד יותר לעבר סיום מוצלח וזהו. תם ולא נשלם.
מסעדת אלתנור, תחנת דלק סונול צומת ריינה טלפון : 04-6466002 04-6014948
חזרתי הביתה עמוסת חוויות וסלים, בני המשפחה זכו עוד באותו הערב לארוחה נצרתית מסורתית ממבחר הדברים
הטובים שהבאתי איתי כולל מגש של באקלאוות וכנאפות מ-מחרום. לא לפסוח!
החגיגה היתה שלמה ואין לי כל ספק שזו תחילתה של ידידות נפלאה.
השארת תגובה