כל הדרך אל הפירה המושלם…

פירה! רק השם הזה גורם לי לרייר ומציף אותי באינספור זכרונות ילדות: קציצות שמנמנות לצד פירה עם בצל שסבתא הכינה בידיים אוהבות תוך שהיא מדמיינת את החיוך הרחב שעל פניי ברגע שאגלה אותם, שניצלים פריכים לצד פירה נימוח שחיכו לי בבית כשחזרתי מיום עמוס בצבא, ועוד כאלה ואחרים רגעים קטנים בזמן שמעלים דמעות של געגוע.

פירה! לא סתם תפוחי אדמה מעוכים ומתובלים, יש סוד לכל הקסם הזה, ואם תמיד רציתם לדעת איך להכין אותו ברמה של מסעדות, אז הנה אני פה הולכת לגלות לכם את הדרך הקצרה והבטוחה להכנת פירה מושלם! רך, אוורירי, מלא בטעמים, ועם המון טיפים ורעיונות לשדרוג.

ומתכון? ברור שגם יהיה פה אחד כזה. אז בואו נצא לדרך.

ונתחיל עם תפוחי האדמה:

בינינו, כל תפוח אדמה יהיה טוב לפירה. מנסיון שלי גם אלה שרשום עליהם שהם מיועדים לטיגון, וגם אלה שרשום עליהם שהם מיועדים לבישול, גם האדומים וגם הלבנים, בסופו של דבר יפיקו פירה מצוין, וזאת בתנאי שנפעל בדיוק לפי ההוראות.

אחת האהבות הגדולות שלי בתחום הוא לשלב גם קצת בטטה ביחד עם תפוחי האדמה, מה שמעניק לו תוספת מתיקות ומקנה לו תוספת נעימה לעין של צבע.

הבישול:

את תפוחי האדמה קולפים וחותכים לקוביות, מכניסים לסיר גדול של מים, מרתיחים, ומבשלים עד לריכוך. במידה ומוסיפים בטטה אז חותכים גם אותה לקוביות מבשלים ביחד עם תפוחי האדמה.

עוד תוספות שאפשר להעשיר בהם את הפירה במקום הבטטה – שורש אחד של תפוח אדמה ירושלמי או 2 פרחי כרובית שמבשלים בתוך אותו הסיר.

הטריק:

לאחר שתפוחי האדמה מתרככים, מעבירים את תכולת הסיר למסננת ומסננים את כל המים. מחזירים את תפוחי האדמה לסיר, מניחים אותו מעל להבת הכיריים הבינונית, ומתחילים לערבב בכף עץ.

הפעולה הזו בעצם מאדה את כל הנוזלים שספגו תפוחי האדמה, מייבשת אותם, והיא זו שבסופו של תהליך תייצר לנו פירה חמאתי, רך ואוורירי. לאחר מספר דקות של ערבוב, מגיע הרגע להעשיר את הפירה בתוספות שיררכו אותו ויקנו לו את טעמו.

התוספות לפירה חלבי:

התוספת הקלאסית, העשירה והטעימה במיוחד היא כמובן שמנת וחמאה. מוסיפים ראשית את החמאה, ומועכים את תפוחי האדמה בממחה עד שהחמאה נמסה כולה. עכשיו הרגע להוסיף את השמנת ואת המלח ולהמשיך למעוך את הפירה עד למרקם חלק.

כמות השמנת היא לא קבועה, ותלויה בכמות תפוחי האדמה, בלחות שלהם ובעוד גורמים משתנים, ולפיכך אנו מתחילים לצקת אותה בכמות קטנה אל תוך הסיר, ממשיכים למעוך, ומפסיקים להוסיף ממנה ברגע שמגיעים לסמיכות הרצוייה.

הבעיה כמובן עם השמנת והחמאה היא, שלמי ששומר כשרות, יש בעיה להגיש את הפירה הזה, במתכונתו הנוכחית, עם תוספת בשרית, ולפיכך יש גם פתרונות מעולים להפיכת הפירה לפרווה, שלא רק שלא יפגעו בטעמו, אלא אף יעשירו אותו.

התוספות לפירה פרווה:

אז במקום הראשון – קרם קוקוס!

לא תאמינו כמה טעים הפירה יוצא עם קרם הקוקוס. רצוי לשמור את פחית הקרם במקרר, שם הוא יעבור תהליך של היפרדות המוצק מן הנוזל, ולהוסיף את החלק הלבן השמנתי, שמתקבל בחלק העליון של הקופסא, אל הפירה.

מרגרינה בטעם חמאה –

את החמאה ממירים במרגרינה בטעם חמאה וממיסים אותה בדיוק לפי הדרך של הפירה החלבי. שתי האופציות הללו הן טובות ביחד ולחוד. אפשר רק מרגרינה, אפשר רק קרם קוקוס, ואפשר את שניהם יחד כמו באופציה החלבית.

מיונז –

במקרה ונתקעתם, ואין בבית אף אחד מהמוצרים לעיל, מיונז יעשה גם הוא עבודה לא רעה בכלל. הוסיפו שתי כפות גדושות של מיונז לתפוחי האדמה, קצת מלח ותתחילו למעוך.

הבצל:

טוב, הבצל הוא לא חלק מן הפירה, אבל אצלנו בבית הוא לחלוטין בלתי נפרד ממנו. טעים לטגן בצל קצוץ ולהוסיף אותו לפירה המוכן, או להכין טבעות בצל קריספיות ברגע: פשוט חותכים בצל לעיגולים, מטגנים עד להזהבה, מוסיפים כף של קמח, ומערבבים תוך טיגון עוד שתי דקות נוספות. מניחים את טבעות הבצל מעל הפירה, ומגישים.

ועכשיו בקיצור, קבלו את המתכון לפירה משפחתי מושלם:

החומרים:

10 תפוחי אדמה גדולים + בטטה בינונית אחת
75 גרם חמאה חתוכה לקוביות (או מרגרינה בטעם חמאה)
כ- 3/4 כוס שמנת מתוקה (או קרם קוקוס)
מלח

מכינים:

1. קולפים את תפוחי האדמה והבטטה, חותכים לקוביות ומבשלים במים עד לריכוך.
2. מסננים, ומחזירים לסיר.
3. מערבבים תחת אש בינונית מספר דקות להוצאת האדים ולייבוש תפוחי האדמה.
4. מוסיפים את קוביות החמאה ומועכים את תפוחי האדמה בממחה עד שהחמאה נמסה.
5. מוסיפים מעט מהשמנת המתוקה וממשיכים למעוך תוך הזלפת שמנת לסיר, עד לקבלת הרכות הרצוייה.
6. ממליחים, מערבבים, ומכבים את האש.