פרי רועים

פרי רועים

 

במקור התחשק לי להכין פירה עם קציצות.

הבלאגן התחיל כשגיליתי שיש לי הרבה פחות זמן ממה שחישבתי בתחילה, ולכן קיבוב קציצות מסור לא בא בחשבון.

תפוחי האדמה כבר היו מבושלים ולרגע כבר חלפה מחשבה זדונית במוחי להכניס הכל למקרר. שיחכו לי עד שאחזור..

במחשבה שניה, עלה במוחי רעיון להכין פשטידה אך מכיוון שטעם הקציצות והפירה כבר היה במוחי, נזכרתי בפאי הרועים המפורסם שתמיד רציתי להכין

ואף פעם לא יצא לי.

"אתה יודע מה זה פאי רועים?" שאלתי את המתבגר שחלף בסביבה? "בטח!" ענה לי. "שפארדס פאי. תמיד אוכלים את זה בסדרות בטלויזיה."

אז הוא צודק.

פאי הרועים הוא מאפה נפוץ בפאבים האנגליים ולכן מככב בסדרות טלויזיה. מעבר לכך הוא נחשב מאכל בריטי/אירי מסורתי.

מקורו של הפאי ככל הנראה בצפונה של אנגליה או בדרומה של סקוטלנד והוא נחשב למאכל פשוט, בשל מחירם הזול של מרכיביו

והאופציה לעשות שימוש חוזר בבשר מבושל ובמחית תפוחי אדמה.

אי לכך כונה גם בשם "פאי קוטג'" – שכן נאכל בבתי הקוטג' של הכפריים ולא בבתי האחוזות של האצילים.

אז מכיוון שזמן מיותר לחפירות אחר המתכון המושלם, לא היה לי, אילתרתי ויצא מופלא.

ויאללה למתכון:

החומרים:

1.5 ק"ג תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לקוביות גדולות

50 גרם "מחמאה" -לשומרי הכשרות, אין מה לדאוג זו מרגרינה בטעם חמאה. פרווה.

2 ביצים

3 גזרים  קלופים ומבושלים

1 ק"ג בשר בקר טחון

רבע כוס שמן

1 בצל גדול קצוץ

3 שיני שום כתוש

מלח, פלפל, פפריקה אדומה מתוקה,

2 כפות רוטב ברביקיו

כפית כורכום

ההכנה:

מבשלים את תפוחי האדמה במים עד לריכוך, מסננים. מוסיפים מחמאה ומועכים לפירה עם מלח, מעט פלפל וכורכום.

מניחים להתקרר מעט.

לאחר שמתקרר מוסיפים את הביצים ומועכים היטב שוב.

מטגנים את הבצל במעט שמן עד להזהבה. מוסיפים את השום הכתוש ומטגנים עוד כדקה.

מוסיפים את הבשר וממשיכים לטגן יחד עד שהבשר נסגר ומזהיב. מתבלים במלח, פלפל ופפריקה ואת רוטב הברביקיו, ומטגנים עוד כחמש דקות..

משמנים תבנית פיירקס ומניחים את הבשר.

חותכים את הגזרים ומניחים מעל הבשר.

מניחים את הפירה מעל הגזרים. הפירה מוצק ולכן כדי להניח אותו בגושים גושים של פירה ולאט לאט למלא את פני השטח.

וזה הכל. מכניסים לתנור בחום של 170 מעלות כחצי שעה או עד להזהבה.

איזה שיחוק, הא? תודו. גם מהיר וגם מאפה נפלא, פריך וטעים ביותר.

אז הנה, פתרון מהיר וקולע לארוחה לממהרים.

אחר כך נאכל בנחת. כי זה טעים טעים. שלא ייגמר מהר…

תהנו יקירים, ואני פה כמובן אשמח לשמוע את דעתכם, תגובות וכל מה שבא לכם.

תגובות

תגובות

אולי יעניין אותך גם...

%d בלוגרים אהבו את זה: