בקלאווה

בקלאווה

קודם כל, ולפני הכל, בואו נעשה פה סדר.

אצלנו הטורקים, לא קוראים למאכל הזה בקלאוו'ה, אלא בקלאווה (תגידו את זה כמו שאומרים "אהבה".)

עכשיו, כשאנחנו סגורים על איך אומרים את זה נכון, אפשר לעבור למתכון, שגם הוא לא דומה לשום דבר שאתם מכירים בבקלאווה.

אם הבקלאווה השגורה בנויה ממספר שכבות של בצק דקיק, במרכז אגוזים, ומעל שוב שכבות בצק, הבקלאווה הזו בנוייה שכבות שכבות

של פילו דקיק שבין כל שכבה לשכבה ממלאים את תערובת האגוזים.

והסדר הוא כזה:

מעל שכבת הבצק הראשונה בוזקים אך מעט מהתערובת, מעל השכבה השניה, קצת יותר, וכך הלאה מגדילים את הכמות

עד שהשכבה הסופית מקבלת את רוב המילוי.

לאחר שמסדרים את כל השכבות, יוצרים על ידי סכין מעויינים, ומעל הכל מניחים דף פילו אחד שלם שכל מטרתו היא למנוע את התרוממות המעויינים שבשכבה העליונה, בזמן האפיה.

לאחר שהתבנית יוצאת מהתנור מסירים את הדף הזה ורבים מי יזלול אותו..כן, זה טעים!

מכיוון שאצלנו במשפחה אמי היתה ועדיין הגורו המייסד והמוציא לאור של המעדן הטעים הזה, הזמנתי אותה לביתי ויחד איתה הכנתי לראשונה

בחיי בקלאווה. הופתעתי כמה שזה קל ופשוט.

אז צאו איתי לדרך ותיראו גם אתם:

לחומרים:

לבצק –

1 חבילה בצק פילו קפוא, מופשרת לילה במקרר + 3 שעות על השיש

למלית- 

700 גרם אגוזי מלך קלופים וקצוצים גס

1 כוס סוכר

1 כוס פירורי לחם

גרד מקליפה אחת של לימון

1.5 כפות קינמון

100 גרם חמאה מומסת

החומרים לסירופ הסוכר:

3 כוסות סוכר

1.5 כוסות מים

מיץ מחצי לימון קטן

ההכנה:

מערבבים בקערה את כל חמרי המלית מלבד החמאה.

משטחים את בצק הפילו על גבי השיש. 

שימו לב- אין צורך במתכון זה לעטוף את הפילו במגבת רטובה. ניתן להשתמש בו כפי שהוא.

משמנים את תבנית הגדולה של התנור ומניחים מעליה שני דפי פילו.

מורחים במעט חמאה מומסת.

בוזקים מעט מתערובת האגוזים

הכמות בשכבה הראשונה

 מניחים עוד דף פילו אחד ומורחים גם אותו בחמאה.

בוזקים ממלית האגוזים בכמות יותר גדולה מהפעם הקודמת.

כך מגדילים בכל פעם את הכמות עד שנשארים עם 4 דפי פילו על השיש.  

הכמות בשכבה הסופית

וכך אנו נעשה ל-4 הדפים האחרונים: מניחים דף פילו על שכבת המלית האחרונה, מורחים חמאה ומניחים עוד דף פילו.

מורחים גם את הדף הזה בחמאה ומניחים את הדף השלישי.

לאחר שהנחנו את הדף השלישי, אנו נחתוך בסכין צורת מעויינים לכל עומק השכבות.

מורחים שוב בחמאה ומניחים את הדף הרביעי שלם כפי שהוא מעל הכל.

מורחים שוב בחמאה.

מכניסים לתנור לחום של 150 מעלות כחצי שעה או עד להזהבה.

מסירים את דף הפילו העליון ועושים איתו מה שרוצים.

מצננים לטמפרטורת החדר ועוברים שוב לעומק עם סכין חדה על המעויינים שכבר עשינו.

טוב, אני מודה. זה החלק היחיד שקצת מעצבן בהכנה. צריך לשמור שהשכבה העליונה לא תתפרק…

מכינים את הסירופ:

מבשלים את כל חמרי הסירופ יחד עד שהסירופ הופך להיות צמיגי. כלומר – אם נקח מעט בכפית ונטבול את האצבע

(זהירות זה חם….) ונצמיד לבוהן, האצבע תידבק לנו קלות לבוהן. זה הסימן שהסירופ מוכן. מצננים את הרוטב לטמפרטורת החדר.

יוצקים את הסירופ הקר על הבקלאווה.

וזהו. מוכן! נותנים לסירופ ולבקלאוה להתאחד לאיזה שעה וחותכים ומפרידים את המעויינים לכלי.

ניתן לשמור בכלי אטום על השיש (עד שבוע) במקרר (עד שבועיים) ובמקפיא (עד שנגמר) זה נשמר מעולה.

מקווה ששימחתי אתכם. הרי פורים! אשמח לשמוע תגובות לייקלוקים וכל מה שתרצו. 

 

תגובות

תגובות

אולי יעניין אותך גם...

%d בלוגרים אהבו את זה: